לרבים מאתנו מסתובב בבית יצור חביב ומשופם, עם סדר יום קבוע, המסובב אותנו על אצבעו הקטנה . ברצונו תיפתח קופסת שימורי טונה ועל פי בקשתו יינתן גרוד בגב. אך לעיתים ועם השנים חברינו השעיר מתחיל להראות מעט מעובה באזור המותניים, ו…איך נאמר בלי להעליב, כבר אינו מסוגל לנקות את אותם אזורים אליהם הגיע בקלות בעבר. אז נשאלת השאלה איך אדע האם אני מגדל חתול שמן בבית?
מעט אינפורמציה כללית לפני, על פי הסטטיסטיקה 25-30% מהכלבים נחשבים בעלי משקל עודף כרבע מהם מוגדרים כשמנים ממש (המונח המקצועי הינו אוביס). בחתולים מדברים על רבע (!) מכלל אוכלוסיית החתולים הנחשבים כאוביס.
בעל חיים נחשב שמן כאשר הוא שוקל 15% מעל המשקל האופטימלי שלו (מצורפת תמונה המגדירה מצב גופני של חתול), חישוב המשקל האופטימלי הוא נתון המשקלל בתוכו את גובה וגיל החיה ומספר נתונים נוספים, אני אחסוך מימכם את המשוואה המאוד מסובכת – בביקור שיגרתי אצל הווטרינר תינתן לכם בשמחה הערכה לגבי משקלו של החתול.
החתול ישן יותר מהרגיל
לפניכם דיאגרמה המתארת מבנה גוף בכלבים וחתולים :
שמן זה חמוד לא? גארפילד הוא חמוד והוא שמן, אז מה הבעיה פה בעצם?
בעלי חיים שמנים נוטים למספר בעיות בריאותיות:
1. בעיות לב
2. נשימה כבדה ונחירות – עולה הסבירות להתפתחות בעיות של מערכת הנשימה כמו ברונכיטיס
3. ירידה בסיבולת גופנית
4. בעיות שלד ומפרקים
עלייה באחוז השומן בגוף היא פקטור מקדם לבעיות הבאות:
1. סכרת
2. גידולים סרטניים
3. בעיות כבד
4. בעיות במערכת שתן (נפוץ מאד בחתולים)
כמו כן בעלי חיים שמנים נוטים יותר לסבול ממערכת חיסון ירודה, אורך חיים קצר יותר ועמידות נמוכה יותר לדלקות. הווטרינר מתקשה יותר לבצע בדיקה פיזיקלית מקיפה וקיימת עליה בסיכון לניתוחים ובהרדמות.
אז אחרי שהבנו כמה זה מסבך לחתול שלנו את החיים, בואו נבין איך הוא בכלל הגיע למצב כזה (או במילים אחרות – מי בעצם אשם), כמובן שתמיד קיימת המשוואה של אכילה מוגזמת יחד עם חוסר בפעילות. גורמים אחרים רלוונטים הם – בעיות הורמונליות, או אכילה לא נכונה (כמו להשאיר אוכל כל היום – בופה קלאב הוטל לחתול). תמיד ניתן להשתמש בתירוץ של מטבוליזם איטי (בעיקר בבעלי חיים מבוגרים). גם לסירוס ועיקור יש השלכות על נושא המשקל כיוון שניתוח כזה יכול לגרום להאטה במטבוליזם, משמעות הדבר היא פחות שריפת קלוריות, הסיבה היא שבעל חיים מייצר באופן טבעי הורמון המעכב אכילה, בבעלי חיים מעוקרים או מסורסים לעיתים נפגע הייצור של הורמון זה.
אז מה עושים? איך מתחילים תוכנית דיאטה?
כמו תמיד הצעד הראשון כאשר מדובר בבריאות החתול שלנו היא בדיקה מקיפה אצל הווטרינר, בדיקה זו אינה כרוכה בתשלום ויכולה להתבצע בשגרה של ביקור חיסון/תילוע, במסגרת הבדיקה יישקל החתול ויימדד – בסופה יקבע מדד כמה החתול שלכם סובל מהשמנה ומהו משקל היעד שלו.
כמו בכל תכנית טובה יש לערב את כל המשפחה, האחריות צריכה להיות של כולם, יש להימנע ממתן חטיפים או מזון בייתי במהלך תקופת ההרזיה. במקרים מסוימים יהיה דרוש מעבר למזון דיאטטי , במקרים קלים יותר של השמנה הווטרינר יקבע תכנית הרזייה עם כמויות מדודות יומיות במסגרת המזון הרגיל. בכל מקרה יהיה צורך בשקילות בזמנים קבועים (פעם בשבועיים, אפשרי גם עם המשקל הביתי – פשוט תישקלו עם וללא החתול ותחשבו את ההפרש).
ברוב המקרים יהיה צורך לעבור להאכלה בארוחות – בצורה כזו ניתן למדוד בצורה מדויקת יותר כמויות מזון בכל ארוחה, על פי שיטה זו זמן ארוחה הוא 15 דקות אם המזון לא נאכל במסגרת הזמן המנה מוחזרת לשק האוכל עד לארוחה הבאה (זה גם חסכוני!) לא תאמינו כמה מהר החתול שלכם יבין את הפרנציפ. כדאי גם להימנע מלהאכיל מספר בעלי חיים מאותה צלחת (קשה יותר לקבוע כמה נאכל ע”י כל חתול, תמיד השמנדריק אוכל יותר).
חלק חשוב במיוחד להגעת משקל היעד היא פעילות גופנית קבועה – כיום מדברים על מינימום של 5 דקות פעילות ר-צ-ו-פ-ה פעמיים ביום. באמת חבר`ה זה לא משהו שלא ניתן לביצוע! תשתמשו בחכה עם צעצוע או לייזר, בצורה כזו תוכלו להפעיל את העצלן בשלט רחוק. וכמובן תמיד אפשר להוסיף עוד חתול לבית, במקרה הטוב הוא יריץ את השמן במקרה הרע שניהם ישמינו בנחת ביחד.
ד”ר אריאלה שירק
וט-האוס מרכז רפואי לבעלי חיים