זרחנים אורגניים היא קבוצה המכילה בתוכה מספר סוגים של חומרי הדברה. חלקם נמצאים בשימוש בחקלאות וחלקם נמצאים בשימוש ביתי. שימושם המרכזי הוא כחומרי הדברה נגד חרקים. כמו כן הם נמצאים בשימוש כחומרי לחימה כימיים- גז עצבים (למי שמצלצל מוכר-מלחמת המפרץ והסקאדים של סדאם).
הרעלה מהחומר עלולה להתרחש לאחר בליעה נשימה ואף לאחר ספיגה דרך העור.
הרעלים הללו פועלים על ידי עיכוב תחרותי לאנזים אצטילכולין אסטרז .
אצטילכולין הינו חומר מוליך האחראי על העברת המסר העצבי מעצב אחד למשנהו, הן במערכת העצבים המוטורית של שרירי השלד, והן במערכת העצבים האוטונומית של האיברים הפנימיים. כאשר המסר העצבי עובר מעצב אחד למשנהו, מצטבר המוליך,אצטילכולין, במרווח שבין העצבים וכך תורם להעברת המסר העצבי.
לאחר שהמסר עבר מופרש האנזים אצטילכולין אסטרז שמפרק וממחזר את האצטילכולין לשימוש חוזר.
הזרחנים האורגניים מונעים את פעולת האנזים המפרק, ועקב כך גורמים לגירוי מוגבר מאוד ,למעשה המסר העצבי לאיברי המטרה של האצטילכולין איננו מופסק.
מקרה שבו קיים חשד להרעלת זרחנים אורגניים הוא לרוב מצב חרום רפואי הדורש התייחסות מידית. מטרת הטיפול הרפואי היא הקלה בסימפטומים הנובעים מההרעלה, הקטנת חומרת הפגיעה המידית, וכן התייחסות וטיפול בתופעות מאוחרות וסיבוכים העלולים לנבוע מההרעלה.
רבות מההרעלות של חיות מחמד מתרחשות לאחר אכילת פיתיונות מורעלים לאחר שהיו באזור שרוסס נגד מזיקים או מליקוק הפרווה הספוגה בחומר ההדברה. קיימת אפשרות להרעלה בשוגג כאשר אנו משתמשים בחומרי הדברה נגד טפילים (המכילים זרחנים אורגניים ) על חיית המחמד שלנו.
בעל חיים מורעל עלול לסבול מהקאות שלשולים חריפים,ריור רב,דימוע, קשיי נשימה, גירוי מוגבר של שרירי השלד המוביל לכיווצי שרירים (twitching), חולשה,עוויתות ולבסוף איבוד הכרה ומוות.
בכל חשד למקרה של הרעלה יש לפנות מיד לבדיקה וטרינרית.
הווטרינר יבדוק, פרט להיסטוריה, את הסימנים הקליניים. במקרי הרעלת זרחנים אורגניים חל שינוי בתגובת האישונים לאור ובקצב הלב, מופע של שני הסימנים הללו יחד עם הסימנים האחרים שהוזכרו (ריור, דימוע, שלשול וכדומה) מסייע להגיע לאבחנה. במקרים של סימנים קלים יותר ובחשד להרעלה כרונית ניתן גם לשלוח דם לבדיקת רמות אצטיל כולין. בשנים האחרונות קיימים מחקרים נוספים ובחלקם נצפה שינוי גם במדדים נוספים אותם ניתן לבחון בבדיקת דם.
הטיפול בא קודם כל לייצב את מצבו של בעל החיים ע”י טיפול בעוויתות ובפגיעה הנוירולוגית, הסדרת הנשימה ואספקת חמצן במידת הצורך. מתן אטרופין ודיפינידרמין משמש להקטנת ההשפעה של הזרחנים האורגניים.
במקרה של הרעלה אקוטית ניתן לטפל בחומר הנקרא 2PAM .החומר מצליח לנתק ספציפית את הקישור של הרעלן לאנזים. אך הוא יעיל רק זמן קצוב לאחר הקישור ולכן מוגבל לזמן קצוב לאחר ההרעלה. בנוסף ניתן טיפול תומך כמו עירוי ורידי, טיפול בנוגדי הקאה וכדומה. במקרה של היסטוריה של בליעת הרעל ניתן לבצע שטיפת קיבה ולתת פחם פעיל.
מקרים קשים זקוקים לאשפוז של מספר ימים.
בעונת הקיץ יש עליה דרמטית במספר מקרי ההרעלה, כיוון שזו התקופה בה רוב האנשים מבצעים ריסוס כנגד טפילים בבתים ובחצרות, המלצתנו היא לוודא כי המדביר הינו איש מקצוע עם תעודה המעידה על כך, ותמיד לדאוג להרחקתם של בעלי החיים ל – 48 שעות ממקום ההדברה.
הבעיה במקרי הרעלת זרחנים אורגניים היא שהמלחמה היא בחומר שמטרתו הספציפית הינה להכחדת חיים ולכן יש חשיבות מרבית לזמן התגובה.
בכל מקרה של חשד להרעלה מהירות ההגעה לווטרינר היא אחד הגורמים המרכזיים ביעילות הטיפול.
ד”ר סער שירק
VETHOUSE מרכז רפואי וטרינרי לבעלי חיים