באחד הערבים הגיע למרפאה בחור נרעש עם כלבת הרועה הגרמני האהובה שלו. יומיים היא שוכבת עייפה וללא תאבון. לא רוצה לקום ויש עיבוי בציצים. הרופאה הבחינה מיד כי מדובר במספר מסות בעטינים , אחת גדולה ומכויבת. נערכו מיד בדיקות דם וצילומי בית חזה. לצערנו נמצא כי כל חלל בית החזה היה מלא גרורות ממאירות ולא הייתה ברירה אלא לבצע המתת חסד על מנת לגאול את הכלבה המסכנה מייסוריה.
סרטן העטין הוא הסרטן השכיח ביותר בכלבים וחתולים. גידולי עטין מהווים בערך מחצית מכלל הגידולים בכלבות. השכיחות של סרטן העטין בכלבות גבוהה יותר מאשר בכל חיה מבויתת אחרת והיא פי 3 מהשכיחות באנשים (בנשים אחת מ 9 ). מחצית מהגידולים הללו ממאירים ויותר ממחצית מהאחרונים כבר שלחו גרורות בזמן הזיהוי. רוב הגידולים מופיעים בגיל יחסית מבוגר סביב 10 שנים אך טווח הגילאים רחב מאוד בין שנתיים ל 16 שנים.
אנו יודעים היום כי להורמוני המין תפקיד חשוב בהתפתחות סרטן העטין. ההורמון פרוגסטרון ממריץ התפתחות הגידולים ולמעשה ל50% מהם רצפטורים המגיבים לפרוגסטרון. ל44% מהגידולים רצפטורים המגיבים לפרוגסטרון ולאסטרוגן. מכאן קל להבין מדוע השימוש בזריקות למניעת ייחום והריון נחשב פסול ברפואה הוטרינרית המודרנית. החומרים בזריקות הללו למעשה מעודדים התפתחות סרטן (וצרות אחרות שלא כאן המקום לפרטן).
מחקרים מצאו כי לנקבות לא מעוקרות סיכון של פי 7 לפתח סרטן עטין בהשוואה לנקבות מעוקרות. לעיקור תפקיד מניעתי מכריע להתפתחות גידולי עטין וזאת במידה והוא מבוצע לפני הייחום השני (ועדיף לפני הייחום הראשון). למעשה ,לכלבה או חתולה שעברו עיקור לפני הייחום ראשון, סיכוי של פחות ממחצית האחוז לפתח סרטן עטין.
האתרים השכיחים ביותר לשליחת גרורות של סרטן העטין הינם קשרי הלימפה האזוריים והריאות אך כל איבר אחר בא בחשבון. גורמים הקשורים לפרוגנוזה גרועה הם : גודל המסה, התכייבות ודלקת של האזור,מעורבות קשרי לימפה ורמת התמיינות התאים (שנקבעת על ידי הפתולוג הבוחן את הביופסיה). מספר מחקרים מצאו שלכלבות מהגזע רועה גרמני פרוגנוזה גרועה במיוחד. כמו כן נמצא כי למספר הגידולים או למיקום בעטין קדמי או אחורי אין השפעה על הפרוגנוזה. גם להסרת גידול שפיר מעטין ספציפי אין כל השפעה על ההתפתחות העתידית של סרטן בעטין אחר. ואף לעיקור בזמן הסרת גידולי העטין אין השפעה על הישנות של סרטן עתידי. מצד שני לזמן תפקיד חשוב- היסטוריה קצרה יותר של הסימנים לפני הניתוח קשורה עם זמן שרידות ארוך יותר לאחריו, ומכאן החשיבות של גילוי מוקדם !!
כאשר הווטרינר חושד בהמצאות מסה בעטין השלב הבא הוא עריכת בדיקת דם מקיפה על מנת לקבוע את המצב הבריאותי הכללי של חיית המחמד והאם תוכל לעמוד בניתוח. בנוסף נערכים צילומים מקיפים של בית החזה.במידה וקיים חשד לנוכחות גרורות כל שנותר הוא מתן תרופות לשמירה על איכות חיים בזמן הקצר שנותר.
במידה ובדיקת הדם והצילומים תקינים הטיפול הוא למעשה כירורגי. הסרה של המסות ובמידת הצורך גם של קשרי הלימפה של העטין.
במקרה של גידול שפיר מדובר לרוב בסוף שמח לסיפור. במקרה של גידולים ממאירים, כפי שהזכרנו שליחת הגרורות התרחשה זמן רב לפני האפשרות להבחין במסה המרכזית, ואז הניתוח הוא למעשה דחיית גזר הדין .אך גם במקרה כזה, הניתוח מאפשר עוד תקופה של איכות חיים טובה עד להתפתחות גרורות שיגרמו לדעיכה באיכות החיים, מה שיחייב, בסופו של דבר, המתת חסד.
קיימים דיווחים על טיפולים כימוטרפים לסרטן העטין אך יעילותם מוגבלת.
ומה בחתולים? לצערי פה המצב אף גרוע יותר ולמעשה כ90% מגידולי העטין בחתולים הינם ממאירים. חתולים סיאמים נחשבים כבעלי סיכון גבוה במיוחד לפתח סרטן העטין. גם פה עיקור מוקדם לפני ייחום ראשון ,משמע לפני המשוב ההורמונאלי הגורם להתפתחות רקמת עטין ,מוריד את שכיחות הסרטן בעשרות אחוזים.
שרק נהיה בריאים
ד`ר סער שירק
וטהאוס מרכז וטרינרי רפואי לבעלי חיים