בקס הוא בוקסר חייכן וידידותי כדרכם של בוקסרים.
נכון הוא כבר בן 10 אבל רוב הזמן מרגיש ומתנהג כמו גור עליז וקופצני. הבעלים של בקס הבחינו כבר לפני שנים כי לבקס אשך בודד וגלמוד בשק האשכים. האשך השני מוכרז כנעדר. “אין מה להתרגש” צטטו הבעלים את שאמר להם וטרינר מסוים לפני שנים, “האשך השני הוא תמיר משמע לא במקומו אך אין מה להתעסק עם העניין ועדיף להניח לו” צוטט המלומד.
לפני כחצי שנה הבעלים שמו לב כי חל שינוי במקס. בלשון עדינה,הבחור קיבל קצת ציצים.העטינים שלו החלו לגדול אבל הוא היה שמח כמו תמיד ולכן פרט לעניין המשעשע לא התרגשו יותר מדי. לפני כחודש חל שינוי נוסף. מקס איבד מעט משמחת החיים שלו. הוא גם החל לחוש חוסר נוחות בהליכה ולבסוף החל מעט לצלוע.במבט מקרוב בעליו ראו נפיחות לא מוסברת לצד איבר המין שלו וכאשר הנפיחות הלכה וגדלה פנו אלינו לבדיקה. לא היה צריך להתאמץ במיוחד. באזור הבטן התחתונה צמחה למקס גבשושית בגודל של אשכולית קטנה. מתברר כי האשך הנעלם הרים ראשו ועבר התמרה סרטנית.
לבקס נקבע מיד תור לניתוח. לפני הניתוח בוצעו בדיקות דם מקיפות על מנת לוודא כי מקס יכול לעבור את ההרדמה בבטחה וכן נערכו צילומי בית חזה על מנת לוודא כי אין גרורות וכי מצב הראות והלב משביעים רצון. לאחר שהכול נמצא תקין מקס נכנס לניתוח בו הוסר האשך הסורר ,לשמחתנו, ללא סיבוכים או הידבקויות לאיברים השכנים לו, ובהזדמנות חגיגית זו הוסר גם האשך השני משק האשכים, אשך זה היה קטן ומצומק בגלל דיכוי של אחיו הממאיר. בנוסף נאלצנו להסיר את אחת הפטמות שגדלה באופן לא פורפורציונלי והחלה להתכייב. מקס התאושש להפליא מהניתוח ולאחר עשרה ימים חזר להסרת תפרים שמח וקופצני כהרגלו ומילא את הסובבים נשיקות רטובות כיאה לבוקסר.
איך אשך אחד מעז?
האשכים נוצרים במהלך ההתפתחות העוברית הזכרית בחלל הבטן סמוך לכליה ונמשכים למקומם בשק האשכים ע”י ליגמנט דרך התעלה האינגווינאלית שבמפשעה (במקרים שהתעלה לא סגורה כראוי מתפתח בקע או קילה ולכן על מנת לוודא תקינותה מתבקשים המתגייסים הטריים להשתעל בנימוס כאשר תחתוניהם מופשלים וידו האיתנה של הרופא הגדודי אוחזת את חלציהם). במקרים מסוימים חלה הפרעה בתהליך הנדידה ואז אחד האשכים או שניהם לא מגיעים למקומם האנטומי הסופי בשק האשכים ונותרים בחלל הבטן או בתעלה. בכלבים ירידת האשכים לשק האשכים מתרחשת בגורים עד גיל שבועיים אך נהוג להמתין עד גיל 6 חודשים לפני שמכריזים על אשך טמיר. הבעיה נפוצה פי 3 בגזעים קטנים כגון צ`יוואוואה , יורקשייר טרייר, שנאוצר ופודל ננסי ועוד. המצב הנפוץ ביותר הוא אשך טמיר חד צדדי ימני.
נו אז רק אשך אחד נמצא בשק האשכים ולא נראה שלכלב זה מפריע אז מה הבעיה?
שתי בעיות מרכזיות נוגעות לאשכים טמירים ונפוצות בהם יותר מאשר באשכים הנחים לבטח בשק האשכים. האחת סיבוב אשך-מצב בו האשך מסתובב סביב צירו וכך נחסמת אספקת הדם לאשך-האיבר מתנפח מאוד וכואב ודורש למעשה התערבות כירורגית מהירה להסרת האשך. הבעיה השנייה היא – סרטן. גידולי אשך נפוצים יותר כמעט פי 14 באשכים טמירים לעומת אשכים תקינים. לכן לאחר שאשך הוכרז כטמיר מומלץ לבצע סירוס בו מוסר האשך- אם מחלל הבטן או מהתעלה האינגווינאלית לפני היווצרות סיבוכים.
שלושה סוגי סרטן קיימים באשכים-seminima. interstitial cell tumor. sertoli cell tumor .
הגידולים הללו נחשבים ממאירים ועלולים לשלוח גרורות אך לרוב התנהגותם שפירה- האשך גדול מאוד במישוש (אם האשך בפתח שק האשכים או בשק האשכים)האשך נוקשה מאוד. הכלב חש פעמים רבות כאב או חוסר נוחות עד לכדי צליעה. חלק מהגידולים (סמינומה וגידול תאי סרטולי) משנים את המאזן ההורמונאלי ע”י הפרשת אסטרוגן ועלולים לגרור סימני פמיניזציה (נשיות) כגון משיכת זכרים אחרים והתפתחות עטינים. לעיתים ניתן לראות אובדן שיער בצידי הגוף. רמות גבוהות של אסטרוגן גם עלולות לגרום לאנמיה והגדלה מסיבית של בלוטת הפרוסטטה. בנוסף פעמים רבות האשך הנותר עובר ניוון.
הטיפול הוא כירורגי-הוצאת האשך הגידולי והאשך הנותר. לרוב לאחר ניתוח מוצלח הבעיה נפתרת הגידולים לא נוטים לשלוח גרורות ולכן הכלב יכול לחזור לחיים מלאים ובריאים.
מניעה- אין פשוט מזה- כלב זכר שעבר ניתוח סירוס לא יפתח סרטן אשכים או כל בעיית אשכים אחרת. חשוב לדעת, כי אשך תמיר היא בעיה תורשתית, ולכן קיים סיכוי גבוה לאשך תמיר בגורים אם לאבא יש אשך תמיר, ולכן על פי עמותות גזע שונות אין להרביע זכר עם בעיה זו.
ד`ר סער שירק
וט-האוס מרכז רפואי לבעלי חיים