תות עושה צרות עם האוכל.
נו…זו לא פעם ראשונה שאני שומע על כלב בייחוד מגזעי השעשועים הקטנים,שעושה צרות עם האוכל היבש.
המזון היבש שהיא מקבלת הוא מחברה מצוינת, בעבר היא אכלה יפה ועכשיו משאירה בצלחת.
מצב רוח טוב? שאלתי. כן היא שמחה. האם יש שינוי בצרכים או בשתייה? לא. ואם מוסיפים לאוכל היבש גבינה או מרק? ננסה ענו, ואכן עם התוספת החדשה תות חזרה לאכול יפה אבל לאחר כשבועיים שוב אותה שיחה.
התוספות לא עוזרות ונראה לנו שהיא יותר שקטה למרות שבטיולי הבוקר היא אקטיבית כתמיד. טוב עניתי, הביאו אותה לבדיקה. תות הגיעה ונכון שלא רצתה לאכול מזון יבש אבל הסתערה על כל חטיף לכלבים שהוצע לה. הייתה פעילה ונבחנית ובבדיקה הפיזיקאלית הראשונית לא נמצא דבר. החלטנו להחליף מזון יבש ולראות מה קורה .סך הכול מדובר בגברת צעירה ומפונקת…לאחר מספר ימים אני שומע שתות עדיין עושה צרות עם האוכל והקיאה. החלטנו לבדוק לעומק מה מתרחש. בצילומים של מערכת העיכול לא נמצא דבר. נערכו גם צילומים מיוחדים בהם מוכנס חומר ניגודי למערכת העיכול על מנת לבדוק האם יש בעיה או הפרעה למעבר המזון.(דווקא את החומר הניגודי שמרקמו כשל גבס אכלה תות בתאבון). כל הצילומים יצאו תקינים לחלוטין במקביל נערכו בדיקות דם.
התוצאות היו מפתיעות.תות סובלת מכשל כלייתי חמור.
לכשל כליה סיבות רבות. הכליות הן אחד המסננים החשובים בגוף (הכבד הוא השני) והן אחראיות בין השאר על משק המים והמלחים בגוף. לרוב, בעל חיים הסובל מכשל כלייתי יראה סימנים המעידים על בעיה במשק הנוזלים בגוף. הסימנים הראשונים הם שתייה מרובה והשתנה מרובה מכיוון שכליות פגועות לא מצליחות לשמור את הנוזלים שהגוף זקוק להם.סימן נוסף הוא אבדן משקל מכיוון שדרך הכליות הפגועות בורח חלבון החוצה עם השתן. כשל כליה יכול להיות אקוטי-פתאומי על רקע הרעלה לדוגמא או התייבשות קשה (ואז לעיתים נראה תופעה הפוכה בה יצור שתן פוסק) או כרוני ומתמשך מתהליכים שאט אט פוגעים במסננים המיקרוסקופים שמהם מורכבות הכליות. יוצא דופן לפגוש פגיעה כלייתית כרונית בגיל מוקדם כמו של תות מה גם שלא ראינו כל שינוי בהרגלי ההשתנה והשתייה שלה , לכן החלטנו לבצע גם בדיקת אולטרא סאונד מקיפה על מנת לראות האם קיימים רמזים לגורם במבנה הכליות. בדיקת האולטרא סאונד נערכה עי מומחה להדמיה של בעלי חיים ונמצא כי חלו שינויים במבנה הכליות המרמזים על תהליך דלקתי ממושך.
הבנו כי המצב עגום. תות אושפזה וקיבלה נוזלים ומשתנים על מנת לנסות ולעודד את המסננים הכליתיים (נפרונים שמם) שעדיין עובדים לשנס מותניים, אבל לאחר שבדיקות דם חוזרות הראו אף על החמרה במצב הכליות ולאחר התייעצות עם נפרולוג לבעלי חיים בבית החולים האוניברסיטאי הווטרינרי בבית דגן הוחלט לחסוך מתות סבל נוסף והוחלט על המתת חסד. עדיין לא היה ברור לנו מה הביא כלבה צעירה לכשל כליה חמור כל כך והוחלט עם הבעלים לבצע בדיקה שלאחר המוות כולל בדיקות היסטולוגיות. התשובה לא אחרה לבוא. הסתבר כי נלחמנו בתחנות רוח וכי תות סבלה ממחלה סופנית הנקראת עמילואידוזיס.
עמילואידוזיס היא קבוצה של מחלות סיסטמיות פרוגרסיביות הנובעות מהשקעת עמילואיד באברים שונים.
העמילואיד הוא חומר פיברינותי חלבוני, שמו נגזר מעמילן וזאת מכיוון שהחומר כולל בתוכו מרכיב המכונה P-component שהוא מרכיב פחממני, דומה לעמילן (לכן ניתן לצבוע את החומר עם יוד לוגול ולקבל צבע חום). החלבון שונה מחלבוני הגוף ואינו ניתן לפרוק ע”י מערכות הגוף, מכאן שכאשר החומר נוצר הוא מושקע בגוף והמצב איננו הפיך.
בד”כ מחלקים את הסינדרום לעמילואידוזיס ראשוני ושניוני. בראשוני העמילואיד מיוצר ע”י מקרופאגים (תאים לבנים) כאשר חומרי המוצא הם נגזרות של חומרים הורמונליים, קיימות גם מחלות רקע הגורמות ליצירה של אימונוגלובולינים (נוגדנים) פתולוגים (gamophaty) ומהם ניתן ליצר עמילואיד, בנוסף מוכר עמילואידוזיס של ההזדקנות ובמחלת האלצהימר.
עמילואידוזיס שניוני; נוצר פעמים רבות בעקבות דלקות כרוניות. חומר חשוב המיוצר בדלקות הוא ה Serum Amyloid A,הנוצר בכבד. החומר שייך לקבוצת חומרים הנוצרים ופועלים עוד בשלב האקוטי של הדלקת בין השאר על מנת לנטרל טוקסינים חיידקיים. בדלקות כרוניות עלייתו ממושכת ולעיתים, הסיבה עדיין איננה ברורה, החומר דולף מחוץ לכלי הדם ניקלט ע”י מקרופאגים (תאים לבנים) והאחרונים מייצרים ממנו עמילואיד ,(SAA AMYLOID ), האחרון מופרש מחוץ לתאים ומושקע ברקמות. העמילואיד שוקע בעיקר באברים עם אספקת דם רבה וקפילרות חדירות כגון אברים מסננים. ראש וראשון מדובר בכליה אך קיים עמילואידוזיס שניוני גם בכבד בטחול ובבלוטת האדרנל. החומר ששקע אינו יכול להיות מסולק לכן תופס נפח, דוחף את האלמנטים הנורמלים של הרקמה, מונע אספקת דם תקינה וגורר ניוון של האיבר.
לזיהוי ודאי של המחלה יש צורך בביופסיה וצביעת Congo red על מנת לוודא את נוכחות החומר. המחלה ידועה כפרוגרסיבית והטיפול בה בד”כ אינו מועיל. מעורבות הכבד יכולה להיות ללא ביטוי קליני אבל יש וניראה עליה באנזימי הכבד, הפטומגלי (כבד מוגדל), הפרעות קרישה ואף קרע כבדי שיוביל לhemoabdomen (דימום בטני) או כשל כבד.
רואים מצבורים של החומר עמילואיד (נצבע בורוד) הנאגרים בכליה והורסים את המבנה הנורמלי שלה
ניראה כי המחלה קיימת בשכיחות גבוה יחסית בגזעים מסוימים של כלבים: שר פאי עם אירועים מחזוריים של חום (קראו על (Sharpei fever syndrome בכלבי אקיטה וקולי .בד”כ מתפתחים בסוף סימנים של כשל כלייתי ולעיתים סימנים של כשל כבד.גזעי חתולים רגישים הם :אסיאתי קצר שער , סיאמים וכן מספר קווי דם בגזע האיביסיאני. בחתולים חולים מהגזע abyssinian קיימת מעורבות כבד בכ 70% מהמקרים. למרבה הפלא הכבד עם יכולת הרגנרציה הרבה שלו ממשיך לעבוד ובעל החיים לא סובל מכשל כבדי. לרוב הכליה היא האיבר הראשון שקורס.
סיבות וגורמי סיכון:
הפרעות תורשתיות\משפחתיות של חוסר יציבות אימונית.
גזעים מועדים של כלבים וחתולים.
זיהומים כרוניים ממושכים ומחלות כגון זאבת (SLE) , ונאופלסיות (סרטן).
טיפול:
הטיפול יוכתב לפי החומרה של הסימנים הקלינים אך אין טיפול מרפא. הטיפול כולל מתן נוזלים למניעת התייבשות, עירוי דם במקרים של אנמיה קשה ודיאטה בהתאמה אישית לחולה על פי הממצאים (דיאטה דלת חלבון להקל על הכליות וכ”ו). כמובן יש צורך בטיפול תומך בכשל כבד או כליה. יש וצריך לבצע ניתוח להסרת אונות כבד כצעד חרום כאשר יש נזק כבדי הכולל נמק.
הטיפול התרופתי המרכזי כולל תרופה שמה קולכיצין וקימות עדויות כי בכלבים התרופה הנ`ל תורמת לחסימת היווצרות עמילואיד אך רק בשלבים מוקדמים. לתרופה תופעות לוואי של הקאות, שלשול דמי ודיכוי מח עצם. כך שהטיפול בה עצמו לא חף מסכנות…
בנוסף יש ליזכור שבדרך כלל קשה לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים. לצערנו לאחר שהעמילואיד מיוצר וגרם לנזק הפרוגנוזה להחלמה אפסית.
ובנימה מעט יותר אופטימית. לאחר שהתאבלו מרה רכשו הבעלים של תות גור פאג זכר יפיפה. ולנו נותר לאחל להם חיים ארוכים בריאים ומאושרים.
דר` סער שירק
וטהאוס מרכז רפואי וטרינרי לבעלי חיים