|
אחת הבעיות המאיימות על הכלבים המיוחדים הללו הוא סינדרום מחלת החום המשפחתי. מדובר במחלה גנטית המתבטאת באפיזודות של חום גבוה הנמשכות בין 24 ל48 שעות. פעמים רבות גם מופיעה נפיחות של המפרקים בייחוד של הקרסוליים (hocks ) ולכן המחלה מכונה גם מחלת הקרסוליים הנפוחים. באפיזודות הפעילות של המחלה הכלבים שסובלים מחום יהיו חסרי תאבון ,אפאטים וסביב הקרסוליים ניתן להבחין בנפיחות המזכירה מעין בלון מלא נוזל. מדובר במצבי דלקת סטריליים ולא זיהומיים ולכן הטיפול הראשוני באפיזודות הוא באמצעות תרופות נוגדות דלקת ומורידות חום.לאנטיביוטיקה אין כל משמעות במהלך המחלה מכיוון שלא מדובר בזיהום חיידקי.
הכלבים שסובלים מהמחלה נוטים ליצר כמויות גדולות של חלבונים הקשורים למצבי דלקת ואלו עלולים בתורם להפוך לחלבון הנקרא עמילואיד (ראה מאמר על מחלת העמילואידוזיס). העמילואיד הוא חלבון שלא מתפרק על ידי מערכות הגוף ואיננו מופרש החוצה אלא מצטבר בכליה ובכבד ואט אט עלול לגרום להרס האיברים הללו.
ההמלצה היום, לאחר שהווטרינר חושד כי הכלב סובל ממחלת החום המשפחתית ,היא התחלת טיפול בתרופה הנקראת כולכיצין. קיימות עדויות כי התרופה הנ”ל מעכבת את יצור העמילואיד. התרופה עצמה לא חפה מתופעות לוואי וכלבים המטופלים בה צריכים להיות מנוטרים לתופעות הללו.
פרט לרקע הגנטי נראה כי כלבים מפתחים את המחלה על רקע סטרס נפשי או פיזיולוגי כמו מחלת רקע אחרת, או לחץ סביבתי כמו תערוכת גזע, שעורי אילוף ואפילו תקופה בפנסיון כאשר הבעלים בחופש. לכן חלק חשוב מהטיפול בכלבים הללו הוא חיים נטולי לחץ וטיפול מיטבי בכל מצב אחר של מחלה. הכלבים הללו לא מתאימים לתערוכות גזע מה גם שאינם מתאימים למטרות הרבעה מכוון שהרקע הוא כזכור גנטי. מומלץ גם לסרס זכרים החולים במחלת החום המשפחתי על מנת להפחית מצבי התרגשות הקשורים לבנות המין השני…
לא כל כלב המפתח אפיזודות של חום ודלקת מפרקים ייצר עמילואיד אך הכלבים שכן ייצרו את החומר הנ”ל יסבלו לבסוף מכשל כבדי או כלייתי ,רובם עד סביבות גיל חמש ,שש שנים.
במספר מכוני מחקר בעולם מתקיימים ניסיונות לאתר במדויק את הגן האחראי למחלה וליצור בדיקת דם שתאתר מראש כלבים הנושאים את הגן במטרה לצמצם את שכיחותו באוכלוסיית השרפאי.
דר` סער שירק
וטהאוס מרכז רפואי וטרינרי לבעלי חיים |