קדחת קרציות

השלב השני נקרא השלב הסב קליני. הוא יכול להמשך חודשים ובו אין כלל סימנים קליניים למחלה.

כעת מגיע השלב השלישי והאחרון. השלב הכרוני. בשלב זה חלה שוב התפרצות של סימני מחלה קשים בעקבות חוסר דם (אנמיה) ודיכוי כללי של כל שורות תאי הדם ומערכת החיסון. בשלב זה ניתן לראות הגדלה של קשרי לימפה וטחול. ריריות חיוורות מחוסר דם ,דימומים לחללי גוף על פני העור ומאברים שונים בעקבות פגיעה קשה במערכת הקרישה וטסיות הדם (תאים המהווים חלק חשוב ממערך קרישת הדם בגוף), פגיעה בעיניים עד כדי עיוורון, בצקות, פגיעות נוירולוגיות ולבסוף מוות.

נשמע מפחיד? באמת מפחיד. כאשר זיהוי המחלה מגיע רק בשלב הכרוני לפעמים התגובה לטיפול התרופתי איננה מספקת וגורלו של בעל החיים נגזר.

וטרינר שבעקבות הסימנים הקליניים חושד במחלה ינסה למצוא כבר בשלב הראשון סימנים להתפתחות קדחת קרצית במחזור הדם.

ניתן לראות ירידה במספר הטסיות, שינויים בכמות ואופי התאים הלבנים ולעיתים ניתן אף למצוא אחד משלבי הטפיל המכונה מורולה בתוך התאים הלבנים (פה המקום להדגיש את חשיבות עריכת משטח דם בבדיקה והערכה שלו ע”י וטרינר מנוסה בהערכה ציטולוגית ,מכיוון שלספירות הדם האוטומטיות ע”י מכונות אין אפשרות לבצע הערכה של התאים עצמם ולכן הסיכוי לטעות הוא רב.)

ניתן גם לבצע מבחני מעבדה ספציפיים לקדחת קרציות כגון מבחנים סרולוגים או זיהוי DNA של הטפיל בעזרת PCR (האחרון מבוצע היום בארץ ע”י מעבדה המתמחה במבחנים הללו).

ואם חושדים אז מטפלים. הטיפול הוא באנטיביוטיקה ספציפית מקבוצת הטטרציקלינים והוא ארוך. 21 יום לפחות. במידה והפגיעה בשורות הדם מתקדמת ולפי ההערכה הקלינית של הרופא ינתן גם טיפול בסטרואידים. בנוסף צריך לטפל בסימפטומים: טיפול להורדת החום, נוזלים כנגד התייבשות, ברזל במקרים של אנמיה קשה ואף לעיתים מנת דם. כל מקרה לגופו. במקרים של גילוי מוקדם מדובר בכדורים הביתה וחזרה למעקבים של הווטרינר אחרי הסימנים הקליניים ותמונת הדם. מקרים קשים מחייבים אשפוז.

כדאי לדעת שכלב שחלה בעבר יציג סרולוגיה חיובית גבוהה (רמת נוגדנים גבוה) לאורך זמן רב לעיתים למשך כל חיי הכלב.כלומר במבחנים סרולוגים יראה חיובי למרות שאיננו חולה. הדבר מהווה בעיה לנוסעים לחו”ל, כיוון שמדינות בהן הנגיעות בקדחת קרצית נמוכה (באוסטרליה וניו זילנד המחלה לא דווחה כלל) מחייבות לבצע את המבחנים הללו לפני מעבר עם בעל חיים אליהם ובעל חיים שמציג תוצאה חיובית לא יקבל אישור מעבר גם אם למעשה הוא בריא.

מאידך צריך לזכור כי אין כל התחסנות. בעל חיים שחלה בעבר עלול לחלות שוב ושוב.

ככל שהמחלה מזוהה מוקדם יותר הטיפול יעיל ופשוט יותר.

וכמו תמיד,הטוב והפשוט ביותר,מניעה. לטפל באופן מסודר כנגד קרציות ע”י קולרים המיועדים לכך. קיים גם טיפול באמפולות בדומה לטיפול כנגד פרעושים אך הוא איננו מספיק לכל כלב. לגבי התכשירים ודרך הטיפול הספציפית היכנסו למאמר באתר או התייעצו עם צוות וטהאוס.

קיימים מינים שונים של ריקציות וכל אחת עלולה לגרום למחלה במיני בעלי חיים שונים בין השאר “קדחת הכתמים של הרי הרוקי” מחלה קשה הפוגעת במספר בעלי חיים כולל באדם בארצות הברית ורקציה קונורי הגורמת לקדחת הכתמים הים תיכונית בבני אדם.

חשוב לציין כי נכון להיום נראה כי הריקציה הגורמת לקדחת הקרצית בכלב איננה מדבקת ולא נחשבת כגורם מחלה באדם מאידך קרצית הכלב החומה (המין הנפוץ באזורנו) נחשבת נשאית גם של ריקציות העלולות לגרום מחלה אצלנו (הללו דווקא לא מדבקות לכלב שלנו) ולכן חשוב שבעתיים הטיפול המונע כנגד טפילים בבעל החיים ,ובמקרה של עומס סביבתי גם באזור כולו (ע”י הדברה מקצועית).

דר` סער שירק. וטהאוס מרכז רפואי וטרינרי לבעלי חיים